בקיצור: כל מבנה עם יסודות באדמה חייב בהארקת יסוד. זו טבעת פלדה סגורה בתחתית היסודות, טמונה בבטון ומחוברת לזיון, שממנה עולה מוליך פלדה לפס השוואת פוטנציאלים מנחושת ליד הכניסה של חברת החשמל. אחרי היציקה כבר אי אפשר לתקן, אז בודקים ומתעדים לפני.
ממה מורכבת הארקת יסוד
לפי תקנות החשמל (הארקות יסוד), התשמ"א-1981, הארקת יסוד היא מערכת של ארבעה חלקים:
- אלקטרודת הארקת יסוד: חלקי הפלדה הטמונים ביסוד המבנה ומחוברים ביניהם.
- טבעת גישור: טבעת מתכת שמגשרת בין חלקי האלקטרודה. היא חלק מהאלקטרודה.
- מוליך הארקה: המוליך שעולה מטבעת הגישור אל פס השוואת הפוטנציאלים.
- פס השוואת פוטנציאלים: הפס שאליו מתחברים מוליכי ההארקה ומוליכי החיבור של כל השירותים המתכתיים במבנה.
המטרה: שכל המתכות במבנה יהיו באותו פוטנציאל ושלזרם תקלה תהיה דרך טובה לאדמה. ככה עכבת לולאת התקלה נמוכה והמבטח מנתק מהר.
מתי חובה ומי עושה מה
- כל מבנה שיש לו יסודות באדמה יצויד בהארקת יסוד (תקנה 2(ב)). זה כולל בית פרטי.
- תוספת למבנה קיים שאין בו הארקת יסוד פטורה. אבל אם מתקינים בתוספת הארקת יסוד, היא מתחברת למערכת ההארקה הקיימת (תקנה 2(ג)).
- תכנון: בידי מי שתכנן את המיתקן החשמלי של המבנה. הטבעת, האלקטרודה, מיקום הפס ומוליך ההארקה מסומנים בתוכניות המבנה והפס ומוליכי החיבור בתוכניות החשמל (תקנה 11).
- האלקטרודה ומוליך ההארקה עד הפס: חשמלאי, או מי שעובד בפיקוחו (תקנה 2(ד)). כלומר, ברזלן יכול לקשור את הטבעת, אבל בפיקוח של חשמלאי.
- פס השוואת הפוטנציאלים, מוליכי החיבור ומוליכי ההארקה: רק חשמלאי (תקנה 2(ה)).
טבעת הגישור
זה החלק שנעלם בבטון ולכן הכי חשוב לעשות אותו נכון. הדרישות מתקנות 3 ו-4:
| נושא | מה התקנות דורשות |
|---|---|
| חומר ומידות | פס פלדה בעובי 3.5 מ"מ לפחות ובחתך 100 ממ"ר לפחות, או מוט פלדה עגול בקוטר 10 מ"מ לפחות. מותר גם זיון המבנה בקוטר 10 מ"מ לפחות, אם הוא ביסוד בטון באדמה |
| מיקום | במישור האופקי הנמוך ביותר בהיקף המבנה |
| סגורה | כן, אלא אם המנהל אישר בכתב טבעת פתוחה. במבנה בצורת ח' מותר לסגור במוליך נחושת מבודד 25 ממ"ר לפחות, טמון באדמה |
| כיסוי | טמונה בבטון שעומד בת"י 466 לעניין כמות הצמנט ועובי הכיסוי |
| קיבוע | מוחזקת יציב במחזיקים ונשארת כך גם בזמן היציקה |
| פס פלדה | מותקן כשהצלע הארוכה של החתך אנכית |
| מרחק | אף נקודה במבנה, במישור הטבעת, לא רחוקה ממנה יותר מ-10 מטרים. אחרת מוסיפים גישור בין חלקי הטבעת |
| תפר התפשטות | מעבר בפס פלדה גמיש, במידות הטבעת לפחות, במקום נגיש ומוגן משיתוך |
| יציאות חוץ | לפחות יציאה אחת מכל צד של המבנה, בחתך הטבעת, לקולט ברקים, לאלקטרודה נוספת, לתורן אנטנה ועוד |
| שכבה מבודדת ביסוד | אם יש שכבה שמבודדת את היסוד מהאדמה (למשל איטום), מוסיפים טבעת מתחתיה, בבטון בעובי 15 ס"מ לפחות (20 ס"מ בקרקע קורוזיבית), מחוברת בשני חיבורים לפחות לטבעת שביסוד |
חיבורים ורציפות חשמלית
- החיבורים בין חלקי הטבעת: ריתוך, הדקים מיוחדים, סימרור או ברגים (תקנה 4(1)).
- טבעת שאינה חלק מהזיון מתחברת לזיון כל 5 מטרים לכל היותר (תקנה 4(2)).
- קשר גלווני בין הטבעת לזיון של קורות, יסודות ויסוד עובר: פלדה עגולה בקוטר 6 מ"מ לפחות, או קשירה בחוט פלדה (תקנה 4(3)).
- חיבור בין הטבעת לזיון האנכי שחודר לאדמה, כמו כלונסאות (תקנה 3(ג)).
- אין חובה לגשר בין זיון הרצפה לטבעת (תקנה 4(4)).
מוליך ההארקה: מהטבעת אל הפס
- חומר ומידות: פלדה, באותן מידות מזעריות של הטבעת (פס 3.5 מ"מ על 100 ממ"ר, או מוט 10 מ"מ).
- שלם לכל אורכו, ומותקן בתוך קירות המבנה. אם אי אפשר, מגינים עליו משיתוך ומפגיעה מכנית.
- החיבור לטבעת: ריתוך באורך 3 ס"מ לפחות (תקנה 5(ב)).
- מוליך הארקה ראשי שמחבר יותר מלוח ראשי אחד: 10 ממ"ר לפחות, שלם לכל אורכו. במבנה של 4 קומות ומעלה יש גם מוליך מקביל (תקנה 5(ג) עד (ה)).
פס השוואת הפוטנציאלים
| נושא | מה התקנות דורשות |
|---|---|
| חומר | נחושת בעובי 4 מ"מ וברוחב 40 מ"מ לפחות, או סגסוגת עם 50% נחושת לפחות בחתך 160 ממ"ר לפחות, באותו חוזק מכני |
| ברגים | כמספר המוליכים ועוד שניים לפחות ולא פחות משבעה. כל מוליך בבורג נפרד, במרחק מהשאר |
| מיקום | בתוך המבנה, על קיר או בלוח, קרוב להבטחה הראשית של חברת החשמל, עם גישה נוחה. פס לכל כניסת אספקה |
| מרווח מהקיר | 4 ס"מ לפחות מהמשטח שעליו הוא מותקן |
| גובה | 1.80 עד 2.40 מטר. אם הפס מוגן מפגיעה מכנית, מ-0.50 מטר. בלוח החשמל או בחדר שרק חשמלאי נכנס אליו, בכל גובה |
| מוביל להבטחה הראשית | בקוטר 29 מ"מ לפחות, אלא אם שניהם באותו לוח |
| הגנה | אם יש סכנת פגיעה, מכסה מחומר לא דליק או כבה מאליו |
מה מחברים לפס
כל שירות מתכתי נכנס לפס במוליך חיבור נפרד (תקנה 8): אלקטרודת הארקת היסוד, הכניסה הראשית של צנרת המים הקרים, הכניסה הראשית של הביוב, צנרת ההסקה והמים החמים, כניסת הגז המרכזית, אוויר דחוס, הארקת הגנה והארקת שיטה של גנרטור, שנאי או ממיר, מסילות מעליות, תעלות מתכת של מיזוג מרכזי, הארקת טלפון וכל שירות מתכתי אחר.
- מוליך חיבור: 10 ממ"ר לפחות. מותר בלי בידוד. אם יש בידוד, הוא צהוב-ירוק (תקנה 9).
- במיתקן ביתי: בלוח הראשי יש פס הארקה שאליו מחובר צינור המים הקרים, במוליך נחושת 2.5 ממ"ר לפחות כשהוא במוביל, או 4 ממ"ר לפחות כשהוא לא במוביל (תקנה 10).
צ'קליסט לפני יציקה
מה כדאי לבדוק כשהטבעת כבר קשורה והבטון בדרך. כל סעיף מבוסס על הדרישות שלמעלה:
- הטבעת סגורה לאורך כל ההיקף, במישור הנמוך ביותר.
- המידות: פס 3.5 מ"מ על 100 ממ"ר, או מוט 10 מ"מ לפחות. פס מונח על הצד הצר, כשהצלע הארוכה אנכית.
- החיבורים בין חלקי הטבעת מרותכים או בהדקים, בלי מקום שרק "נוגע".
- קשר לזיון: כל 5 מטרים לכל היותר ולכל כלונס או זיון אנכי שיורד לאדמה.
- אין נקודה רחוקה מ-10 מטרים מהטבעת. במבנה רחב, יש גישור באמצע.
- יציאות: לפחות אחת מכל צד ויציאה לכיוון המיקום המתוכנן של פס השוואת הפוטנציאלים.
- מחזיקים: הטבעת לא תזוז כשהבטון נשפך והכיסוי יספיק.
- תפרי התפשטות מגושרים בפס גמיש.
- איטום או שכבה מבודדת מתחת ליסוד? אז צריך טבעת נוספת מתחתיה.
- תיעוד: מצלמים את הטבעת, החיבורים והיציאות ומסמנים בתוכניות. אחרי היציקה אי אפשר לראות כלום.
ומי חותם? התקנות קובעות שהתכנון בידי מתכנן המיתקן, שהביצוע בידי חשמלאי או בפיקוחו ושהארקת היסוד נבדקת לפני הפעלת המיתקן. לא מצאנו בתקנות טופס חתימה מחייב לפני היציקה עצמה. בפרויקט עם מפקח או מתכנן, כדאי לתאם איתם בדיקה לפני היציקה ולשמור את התיעוד. יש לכם ניסיון אחר? ספרו בפורום.
בית קיים בלי הארקת יסוד
בתים ישנים נבנו לפעמים לפני 1981, או בלי טבעת. שם ההגנה בפני חישמול נשענת על אחת משתי שיטות ואסור לערבב אותן באותו מבנה (תקנה 37):
- איפוס (TN-C-S): מותר רק במבנה עם הארקת יסוד. במבנה בלי הארקת יסוד מותר אם יש אלקטרודת הארקה מקומית והשוואת פוטנציאלים לפי תקנות הארקות יסוד, למעט החיבור לזיון. ההתנגדות בין ההארקה לאדמה לא תעלה על 20 אוהם (תקנה 39). צריך גם אישור מבעל הרשת (תקנה 36).
- הארקת הגנה (TT): ההתנגדות בין האלקטרודה המקומית לאדמה לא תעלה על 5 אוהם ועכבת הלולאה עומדת בתקנה 42 (תקנה 49).
- מפסק מגן כהגנה בלעדית מותר רק במקרים שמפורטים בתקנה 68, למשל במבנה עם הארקת הגנה שלא עומדת בדרישות ואי אפשר להעביר אותו לאיפוס.
אלקטרודה מקומית: מידות מזעריות
מתוך תקנה 18. אלקטרודות נפרדות לייעודים שונים מרוחקות זו מזו לפחות בעומק האלקטרודה העמוקה ולא פחות מ-5 מטרים (תקנה 19).
| חומר | צורה | מידות מזעריות |
|---|---|---|
| נחושת | מוט | קוטר 12.5 מ"מ, אורך 2 מטרים |
| נחושת | פס | 2 מ"מ על 25 מ"מ, אורך 10 מטרים |
| נחושת | מוליך שזור | 35 ממ"ר, גיד 2.5 מ"מ, אורך 10 מטרים |
| נחושת | לוח | 0.5 מ"ר בצד אחד, עובי 1.5 מ"מ |
| פלדה מגולוונת | מוט | קוטר 20 מ"מ, אורך 2 מטרים |
| פלדה מגולוונת | צינור | קוטר חיצוני 33.5 מ"מ, דופן 3.25 מ"מ, אורך 2 מטרים |
| פלדה מגולוונת | פס | 4 מ"מ על 25 מ"מ, אורך 10 מטרים |
| פלדה מגולוונת | מוליך שזור | 70 ממ"ר, גיד 2.1 מ"מ, אורך 10 מטרים |
| פלדה מגולוונת | לוח | 0.5 מ"ר בצד אחד, עובי 3 מ"מ |
| פלדה מצופה | מוט | קוטר 12.5 מ"מ, אורך 2 מטרים |
צנרת מים כאלקטרודה: מותר רק אם רשות המים התירה, או שהצנרת שייכת לבעל המיתקן וחשמלאי משגיח על הרציפות שלה (תקנה 13). צנרת ביוב, קיטור, אוויר דחוס, מים חמים וחומרים דליקים לא משמשת כאלקטרודה לעולם (תקנה 15). מחליפים קטע צנרת? קודם מגשרים ורק אחר כך מפרקים (תקנה 16).
חיבור ה-PEN של הרשת לפס
- רק בהיתר מבעל הרשת (תקנה 40(ב)).
- במוליך כחול עם סימון צהוב-ירוק בכל קצה, בחתך של מוליך האפס הגדול ביותר לפחות (תקנה 40(א)).
- אין חיבור נוסף בין האפס להארקה בתוך המבנה (תקנה 40(ג)).
- אסור מפסק או אמצעי ניתוק שמופעל בלי כלים במוליך הזה (תקנה 41).
בדיקה ותיעוד
- הארקת היסוד נבדקת לפני הפעלת המיתקן ובכל בדיקה שלו, כולל בדיקה חזותית. התוצאות נרשמות בידי הבודק בתעודת בדיקה ונשמרות אצל בעל המיתקן (תקנה 12(א)).
- עכבת לולאת התקלה נמדדת דרך הארקת היסוד כשהיא מנותקת מפס השוואת הפוטנציאלים (תקנה 12(ב)). איך מודדים ומה הערכים: בדיקת לולאת תקלה וטבלת עכבת הלולאה.
- מערכות הארקה ואמצעי הגנה נבדקים לפני הפעלה, אחרי שינוי יסודי ובכל בדיקה של המיתקן (תקנה 79).
- במקום עם סכנה לאיכול מוגבר של האלקטרודה: מדידת התנגדות ובדיקת מוליך ההארקה לפחות אחת לחמש שנים (תקנה 78).
דו"ח בדיקה רשמי מוציא חשמלאי בודק. לפני חיבור לרשת, חברת החשמל בודקת את המיתקן: הזמנת בדיקת מתקן.
שאלות נפוצות
האם בית פרטי חייב בהארקת יסוד?
כן. כל מבנה שיש לו יסודות באדמה יצויד בהארקת יסוד (תקנה 2(ב)). תוספת למבנה קיים בלי הארקת יסוד פטורה, אבל אם מתקינים בה הארקת יסוד היא מתחברת למערכת הקיימת.
מי רשאי להתקין הארקת יסוד?
את האלקטרודה ומוליך ההארקה עד הפס: חשמלאי או מי שעובד בפיקוחו. את הפס, מוליכי החיבור ומוליכי ההארקה: רק חשמלאי. התכנון בידי מתכנן המיתקן.
מה ההתנגדות המותרת לאלקטרודה בבית בלי הארקת יסוד?
בהארקת הגנה (TT) עד 5 אוהם. באיפוס עם אלקטרודה מקומית והשוואת פוטנציאלים עד 20 אוהם.
אפשר להשתמש בזיון הרגיל במקום טבעת נפרדת?
כן, אם הזיון בקוטר 10 מ"מ לפחות, טמון ביסוד בטון באדמה והבטון עומד בדרישות. החיבורים ביניהם צריכים להבטיח רציפות חשמלית.
יש לכם שאלה מהשטח?בפורום של פאזה חשמלאים עונים לחשמלאים. כבר יש שם שאלה על בדיקות לפני יציקה.
לשאלה בפורוםמקורות
- תקנות החשמל (הארקות יסוד), התשמ"א-1981 (ויקיטקסט) · הפרסום ברשומות (ק"ת 4271)
- תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשנ"א-1991 (ויקיטקסט) · הפרסום ברשומות (ק"ת 5375)
הנוסח בוויקיטקסט כולל את התיקונים עד תשנ"ה (1995) ואת הוראות השעה של תשס"ג. ייתכנו תיקונים מאוחרים יותר, אז לפני תכנון או ביצוע בודקים את הנוסח המעודכן. המדריך נועד למידע כללי בלבד ואינו מחליף את לשון התקנות, את התקנים או תכנון של מתכנן מוסמך.